Monday, August 7, 2017

עוד מזוזות...


אחת משלוש מזוזות שכתבתי השבוע לקהילת בית ישראל בארצות הברית -- לשלוח מחר. נראה שאין דואר בקנדה היום לכבוד ט"ו באב. :)

Wednesday, June 28, 2017

Hmm...

"This is what I imagine your Talmud classes are like," Hillel told me.



Mondays, 8 pm at Beth Jacob Synagogue, where we are in fact studying the ninth pereq of Berakhoth.

Sunday, April 23, 2017

ברכת הבית

I was commissioned to make a linocut, a birkat habayit wedding present for two hiloni D&D players who like the odd and the mystical but not necessarily the classically religious. This is it! The alchemical symbols are from 18th century European texts and feature both auspicious chemical properties (multiplication, sublimination) and elements reflective of the bride and groom (fire, sulphur, and air for the cat groom, salt, earth, and aqua vitae for the fox bride).



Friday, April 21, 2017

Die weibliche Seite Gottes



Jüdisches Museum Hohenems was kind enough to invite me to contribute to their exhibition, Die weibliche Seite Gottes. The exhibition runs from April 30th, 2017, to October, so if you are in the area of Hohenems, you are most welcome to take a look.

Tuesday, November 22, 2016

What a recent controversy about Israel’s chief military rabbi nomination can tell us about the relationship of Jewish law and ethics

As the Supreme Court delays the appointment of R. Eyal Qarim until he clarifies his opinion on the yefat toar (English article - behind paywall), the time seems right to post a conversation I had on the whole affair with Dr. Dana Hollander, a professor at McMaster University who specializes in modern Jewish philosophy.

The conversation below is a conscious, intellectual exploration. But at the height of the yefat toar controversy, I also received a number of emotionally urgent requests to clarify the position of halakhah on the subject of sexual assault, or failing that, to explain how I could continue to be devoted to halakhah. One sees an echo of this even in the response of Justice Salim Joubran when he asks, "עד כמה שאני מכיר את התורה נאמרים רק דברים טובים, איפה זה נאמר בתורה?" ("As far as I know the Torah, only good things are said [in it] -- where is this said in the Torah?"). In other words, I felt the weight of a moral and religious obligation to excavate and clarify halakhah.

I am deeply grateful to Dr. Hollander for her expertise, lucidity of thought on the issues at stake, and for the time she took to collaborate with me.


Thursday, September 22, 2016

Mongoose Dung

The presence of excrement interferes with a person's ability to recite the Shema. But what kind of excrement? Human, of course, but what about that of animals? Here a difference is described between species:
ר' יוסי בר חנינא אמר מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות רבי שמואל בר רב יצחק אמר ברכים ובלבד בשל חמור ר' חייא בר אבא אמר בבא מן הדרך לוי אמר מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות ומצואת הנמייה ארבע אמות ומצואת התרנגולין ארבע אמות ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים
- ירושלמי ברכות פרק ג הלכה ה
R. Yose bar anina said, “One distances onself from animal dung four amoth” [before reciting the Shema].
R. Shemuel bar R. Yitsaq said, “With soft excretions, and only then of a donkey.”
R.
iya bar Aba said, “When it is arriving from a journey.”
Lewi said, “One distances onself from pig dung four amoth.” And that is what is taught: one distances onself from pig dung four amoth, and from mongoose dung four amoth, and from chicken dung four amoth.
R. Yose bar Avun said in the name of R. Huna, “As long as [the chicken dung is] red.”
- yBerakhoth 3:5
So pigs and mongooses are classed together with sick chickens and exhausted donkeys as especially noxious; outside these cases the akhamim (except for R. Yose bar anina) do not seem to require distancing at all. Now here is the similar approach of the Shulan Arukh:
צואת חמור הרכה לאחר שבא מהדרך וצואת חתול ונמיה ונבלה מסרחת דינם כצואת אדם
א"ח סימן ע"ח סעיף ג
‎The soft dung of a donkey after it arrives from a journey, the dung of a cat and of a mongoose, and rotting carrion follow the same [strict] law as human excrement.
O.
Ḥ Siman 78 Seif 3
Again, this is as opposed to normal animal dung, the law of which is more lenient:

צואת שאר בהמה חיה ועוף... אין צריך להרחיק מהם אם אין בהם ריח רע
א"ח סימן ע"ח סעיף ד
The dung of other domesticated and wild animals and of birds... do not require distancing from them at all, unless they have a bad smell.
O.Ḥ Siman 78 Seif 4

Now my burning question while reading this was what is going on with the mongoose. With a little rural background it is easy to gain enough experience to understand why many of these animals have been singled out, as opposed to cows or sheep. The manure of cows and sheep is not so noxious; one can easily be socialised to mildly enjoy them, as hard or even disgusting as it is for one who has only known urban environments to understand. I remember as a child being told the smell would make my hair grow thick and curly. A connection was being made for me between the action of this manure on the ground, fertilising and enriching the earth, speeding and strengthening the plants, and my own person. The good of the soil must also be my good and so I should work on my perception until appreciation is reflexive. This socialisation is not possible with something as impossibly disgusting as human or pig feces.

But when it comes to the mongoose I have neither experience nor a serious possibility for experience. We can deduce from context that mongoose dung is especially smelly, of course, but one does not like to be lazy and uninvestigative enough to rely on that kind of reading.

Fortunately, a blogging field biologist can help us out.

Thursday, September 15, 2016

נידה בין נשים

 


נראה ראוי להוסיף פה הקדמה קטנה. לאחרונה, עמית אחד שאל אותי למה התעסקתי בעינינים שקשורים ללסביות בלי לברר תחילה אם הומוסקסואליות בכלל מותרת או אסורה. ונדהמתי, שהרי התעסקות בשאלה זו אינה מעשית כלל, ועוד עצם ההתעסקות בשאלה היא משפילה לגמרי. אינו מוצדק שחברי הקהילה הלהט"בית יצטרכו לשמוע הרהורי רבנים בנוגע לפרט קיומי מחייהם שבכלל לא שאלו עליו כל פעם שישאלו שאלה כלשהי אחרת. מגמתם של רבנים צריכה להיות לעזור לשואלים, ולמצוא דרכים לשלב אותם בחיים הלכתיים, עד כמה שאפשר.

ויש סיבה נוספת להתעניין ב"שאלות קטנות" ברצינות: לעתים קרובות הן עוזרות לנו להבהיר מהי נקודת המבחן האמיתית בהלכה; בלעדי שאלה זו, לא היינו צריכים לברר. למשל, האם יש לגר דין זונה? מתי בדיוק יש לבת כהן דין כהונה, ומתי דין זרות, ולמה? האם ההבדל בדין בין נשים וגברים מבוסס על פרטי הגוף או על פרטי תפקיד בחברה? וכן הלאה.